הצעה לגן לאומי גבעות בית שמש

 

שרון טל - פקח הרי יהודה

רשות הטבע והגנים

 

הצעה לגן לאומי גבעות בית שמש

כללי

·        מיקום וגבולות :
 

                      צפון – רמת בית שמש

                      דרום – עמק האלה

                      מערב – כביש 38

                      מזרח – חורבת בית נטיף

 

·        נ.צ.מ : 1980 / 6236

 

·        שטח הגן הלאומי המוצע – 5,200 דונם.

 

 

תיאור                     

השטח הינו ייחודי בשל :

·        חורש ים תיכוני מפותח ומגוון (ראה פרק אקולוגיה. דר' יריב מליחי).

 

·        מגוון רב של בע"ח. עופות, זוחלים, יונקים. (ראה פרק אקולוגיה. דר' יריב מליחי).

 

·        שרידי מורשת ותרבות אדם.

 

·        שטח לפנאי ונופש בצורתו הטבעית.

 

·        חגורה ירוקה סביב רמת בית שמש.

 

 

מצב סטטוטורי

·        השטח המוצע כגן לאומי, מאושר בתכנית ב.ש./200 (תכנית מתאר בית שמש), חלקו למגורים וחלקו לשטח ירוק. שני אזורים, בית נטיף ותל ירמות, מיועדים להישמר כגנים לאומיים. השטח כולו מוכרז כאזור עתיקות.

 

 

 

ארכיאולוגיה ומורשת

 

אתר בית נטיף

·        כללי – משתרע על כ- 300 דונם ומתפרס על מספר פסגות של הגבעות בין נחל ירמות בצפון לנחל האלה בדרום.

שרידיו כיום הם של הכפר הערבי בית נטיף שהיה אחד הגדולים באזור. הכפר בנוי בחלקו הגדול  על שרידים קדומים יותר ובנייתו הסירה ופגעה בחלקים של הישוב הקדום.

באתר שרידים רבים של בורות מים,מערות מגורים,קברים חצובים, חציבות בסלע ושרידי מבנים.

                  תקופות – רומי קדום, רומי מאוחר, ביזנטי, עותומאני.

 

·        ממצא מיוחד – בית יוצר של נרות מטיפוס מיוחד שלא היה ידוע עד גילויו (חפירות בשנות השלושים של המאה הקודמת). טיפוס זה נקרא על שם האתר 'נרות בית נטיף'.

 

אתר תל ירמות

·        כללי – תל מקראי בעל עיר תחתונה ואקרופוליס. עיר ענקית מבוצרת מתקופת הברונזה הקדומה II ו- III . בתק' הברונזה הקדומה היה במקום כפר חקלאי קטן. בתק' הברונזה הקדומה II ו-III ירמות היא ישוב גדול מאוד, עירוני, מבוצר ומתוכנן. המבנה המרכזי והגדול ביותר בשטח העיר הוא ארמון בעל תכנית כמעט ריבועית בשטח של כ- 6 דונם. לאורך כל תקופת הברונזה הקדומה הייתה ירמות עיר-מדינה אשר חלשה על אזור השפלה.

 

·        ממצא מיוחד – האתר ייחודי בעוצמתו, היקפו, שלמות מכלוליו ורמת השתמרותו.

 

·        כבש העולה אל שער העיר בעל מהלך מפותל ובנוי בנייה קיקלופית.

 

 

 

 

ביבליוגרפיה:

רשות העתיקות, נספח ארכיאולוגי, תכנית מתאר מחוזית 30/1, אתרים ארכיאולוגיים נבחרים במחוז ירושלים. צבי גרינהוט,לילך סטרול, ליטיציה ברדה, דני וייס. ירושלים, התשס"א, 2001.

 

 

 

 

 

פרוגרמה לתכנית שימושי השטח

 

"שילוב מנצח"  של משאב  נוף, טבע ומורשת. בעל פוטנציאל כלכלי גדול בתחומים הבאים :

 

·        זמינות וקירבה אל העיר: נופש, פעילויות וטיולים בחיק הטבע.

 

·        פיתוח  מיזמים תיירותיים  :  השכרת אופניים, טיולים מודרכים ועוד

 

·        חיבור בין אתר לקהילה: מיסוד הפעילויות באתר על-ידי תושבי העיר, בתכנים חינוכיים וכלכליים (דוגמת פרויקט "ניצני טבע" – גיל קרסנטי ורשות הטבע והגנים. עמותת "רוכבי שמשון" – אופניים. ועוד).

 

·        משיכת אוכלוסייה איכותית לבית שמש  בשטחים הגובלים בגן הלאומי, בעלי ערכיות גבוהה של טבע ונוף.

 

 

סיכום

 

שטח הגן הלאומי המוצע, היינו שטח איכותי ובעל ערכיות גבוהה ביותר בשל ערכי הנוף ארכיאולוגיה אשר בית שמש מבורכת בהם .השטח  מאושר לבינוי בתוכנית מתאר בש/200 .יש להגיע להסכמות עם עיריית בית שמש בנוגע לשינוי יעוד השטח, ללא הסכמות ושינוי תב"ע לא תתכן תכנית לגן לאומי. 

הרחבת העיר בית שמש ושימור השטחים הפתוחים יחזק את הקשר בין העיר הקיימת לערכי הנוף המורשת והטבע הייחודים לה ותתרום משמעותית לתושבי העיר ולסביבה .

יש לתכנן תכנית משותפת בשטח אשר תביא את מרב התועלת הן לעיר בית שמש ותושביה והן לגן הלאומי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

גבעות בית שמש - אקולוגיה ושטחים פתוחים

 

אזור גבעות בית שמש ממוקם בדרום מערבם של הרי יהודה. ממערב - כביש 38 ומושב זכריה, מדרום - כביש 375 וקיבוץ נתיב הל"ה, ממזרח - כביש 375 והכביש המשובש שבין זנוח לנתיב הל"ה, מצפון  - נחל ירמות וכביש הכניסה לרמת בית שמש. האזור מתאפיין בחורש ים תיכוני, שטחי בתה וכן שטחי בוסתנים ושרידי יישובים מהתקופה הערבית.

1.     חלקות חקלאיות ובוסתנים נטושים - בעיקר בחלק המזרחי, סביב בית נטיף ונתיב הל"ה. הבוסתנים הנטושים של בית נטיף כוללים עצי רימון, זית, שקמה, תאנה, תות, חרוב, ברוש, אורן ומשוכות צבר. החלקות החקלאיות של הקיבוץ כוללות בעיקר מטעי שקדים וכרמי ענבים.

2.     חורש ים תיכוני טבעי - מהווה את בית הגידול העיקרי בחלק המערבי של השטח, בין תל ירמות לחרבת קולד. מדובר בחורש שבחלקו הוא עתיק, גבוה ומפותח ובחלקו הוא דליל יותר ופתוח (ויוצר כתמים של גריגה). חברת הצומח השלטת בחורש היא חברת אלון ואלת המסטיק.

3.     בתה פתוחה - יוצרת כתמים מסביב לכל השטח, נרחבים יותר במדרונות הדרומיים הפונים לעמק האלה ובמדרונות הצפוניים, הפונים לרמת בית שמש. הבתה מאופיינת על ידי סירה קוצנית נמוכה וצפופה, שבתוכה פזורים שיחים דוגמת עוזרר, אשחר, קידה שעירה ואלה ארצישראלית.

המפגש של שלושת בתי הגידול האלה בתא שטח קטן יוצר יחידת נוף יפה ומיוחדת ובמקביל חברת צומח ובעלי חיים מגוונת ועשירה, כפי שיפורט בהמשך.

אזור זה הוא חלק ממכלול שטחים פתוחים הנמצאים בין השפלה לבין במת ההר. ישראל נמצאת במפגש של ארבעה אזורים ביו-גיאוגרפיים שונים. לפיכך, מהווה ישראל בכלל, והאזור בין השפלה לבמת ההר בפרט, אזור בעל חשיבות עליונה לשמירת טבע. איזור הרי יהודה הוא איזור ליבה של שמירת טבע בישראל, ומיקומו כנקודת חיבור בין אזורים ביו-גיאוגרפיים מקנה לו גם חשיבות בקנה מידה עולמי. בשנים האחרונות הצטמצמו השטחים הפתוחים בישראל בכלל ובאזור המרכז בפרט. כל בנייה ו/או פיתוח מלווה בהקמת תשתיות כגון כבישים, מים, חשמל וביוב, הפוגעת, בדרך כלל, פגיעה בלתי הפיכה בבתי הגידול, ומקטינה את אוכלוסיות הצמחים ובעלי החיים, לעיתים עד כדי הכחדה.

הצורך והנחיצות בשמירת שטחים פתוחים נובע מההנחה שאם אזור מבודד ומנותק יפגע הוא ילך לאיבוד כבית גידול עקב אי יכולתו להשתקם, בעוד ששטח הנמצא ברצף לשטח אחר יכול לגלות גמישות גם בתנאי עקה.

 

רשות הטבע והגנים רואה בתפקידה בשמירה על שטחים פתוחים שתי מטרות:

1. שמירה על מערכות אקולוגיות מייצגות ועל מינים נדירים החיים בהן.

2. שמירה על אזורים גדולים ורצופים בכדי לתמוך ולקיים אוכלוסיות גדולות דין להחליף מידע גנטי אחת עם השנייה. ("מסדרונות אקולוגיים בשטחים הפתוחים – כלי לשמירת טבע" יהושע שקדי ואלי שדות, רט"ג, 2000).

כחלק מתפיסה זו הוגדרו מספר אזורים המהווים מסדרונות אקולוגיים לתנועה שיחור מזון ומחייה של חיות בר, כאשר אזור בית נטיף מהווה חלק מהמסדרון האקולוגי בציר הים תיכוני.

ציר זה, מדרום לצפון, הינו מהחשובים בארצנו. עם זאת תכניות הפיתוח של רמת בית שמש, הרחבת כביש 38, סלילת כביש 39 הקמת גדר ההפרדה והיישוב הרי עדן מקטעים מסדרון זה ויוצרים חיץ בלתי עביר לבעלי חיים מאזור דרום השפלה ואל הרי ירושלים.

בחודשים אלו נערך סקר זואולוגי באזור תוך התמקדות באוכלוסיית הציפורים על ידי אסף מירוז, מרכז הצפרות הישראלי, החברה להגנת הטבע, על מנת להעריך מחדש את חשיבותו האקולוגית. 

 

ממצאים ראשוניים של הסקר:

בארבע תצפיות נרשמו בסך הכול כ- 2,000 ציפורים המשתייכות ל- 57 מינים. על פי חלוקה גסה של קבוצת המינים הזו, 27 מינים הם יציבים (שוהים בשטח כל השנה), 17 מינים הם מקייצים ומקננים (כלומר מגיעים באביב ועוזבים בסתיו) ו- 13 מינים הם חולפים (כלומר מנצלים את השטח בתקופת הנדידה בלבד). כך שבסך הכול, 44 מינים מנצלים את השטח לקינון. בשל מיעוט התצפיות, מייצגות תוצאות אלה רק חלק קטן ממכלול המינים שמנצלים את השטח בתקופות השנה השונות וצפוי שבסקר מקיף יותר נגיע למספר מינים גדול בהרבה, בוודאי כפול.

 

מינים חובבי חורש

זוהי קבוצת המינים העיקרית הנצפית במרבית השטח - הן בשטח החורש הטבעי והן בבוסתנים. חלק מהמינים השייכים לקבוצה זו נצפו בשטח בצפיפות גבוהה מאוד, המגיעה לצפיפויות השיא שנרשמו בארץ. הנציגים הבולטים של קבוצה זו הם: תור מצוי, דוכיפת, נקר סורי, בולבול, סבכי שחור ראש, ירגזי, חנקן נובי, חוחית וירקון.

 

מינים חובבי בתה וגריגה

אלה הם המינים שנמצאו מאכלסים את כתמי הבתה הפתוחה ואת מקטעי הגריגה שנוצרים במפגש של  החורש והבתה או באזורים בהם החורש דליל. על קבוצה זו נמנים: חוגלה, כרוון, כוס, שרקרק מצוי, כחל, עפרוני מצויץ, תפר, חמריה, שיחנית גדולה, חנקן אדום-ראש וגבתון עפרוני. מרבית המינים השייכים לקבוצה זו נמצאים בתהליך של נסיגה והתמעטות בארץ, בגלל שינוי והרס של נופי הבתה הפתוחה, נטיעות קק"ל ועיבוי החורש הטבעי עקב היעדר רעיה. מהם מינים הנמצאים בסכנת הכחדה בארץ – שרקרק מצוי, חמריה, שיחנית גדולה וחנקן אדום ראש.

מינים נוספים קיננו בשטחי הבתה של אזור בית נטיף עד לשנים האחרונות, אך הם נעלמו מהם, יתכן בגלל בנית רמת בית-שמש הסמוכה (עזרא חדד, בע"פ). בין המינים הללו – פיפיון הרים, סלעית קיץ, סבכי ערבות וגבתון שחור-ראש. מינים אלה רגישים ביותר לשינויים סביבתיים וכולם

מצויים בסכנת הכחדה חמורה בארץ (מירוז ואלון, 2002). מינים אלה מקננים עדיין בשטחים הסמוכים לתחום הסקר, דוגמת שמורות הסנסן ונחל דולב, עבורם מהווה שטח בית נטיף מעין "מסננת אקולוגית" (Buffer Zone). אין ספק, שבנייה אינטנסיבית באזור בית נטיף תשפיע על קינון מינים אלה בשמורות הנ"ל. 

 

עופות דורסים

קבוצת מינים זו מנצלת את כל בתי הגידול שכן הטריטוריה של זוג עקבים לדוגמה, מכסה כמעט את כל השטח הנסקר. בין המקננים נמצאו: חיוויאי, עקב עיטי, בז מצוי, נץ מצוי, שעיר וכוס. בשנים קודמות נמצא באזור גם קינון של אוח.

 

 

סיכום ביניים:

אזור גבעות בית שמש מהווה בית גידול מעניין ומגוון המורכב משטחי חורש ים תיכוני, יער-פארק (בוסתנים) ובתת סירה קוצנית. בשטח זה מקננים לפחות 44 מיני עופות שחולקו לקבוצות על פי בית הגידול המועדף עליהם: חובבי חורש או בתה, וכן עופות דורסים המנצלים את השטח כמכלול. מינים רבים נוספים מאכלסים את השטח בעונות המעבר והחורף, אך מרביתם לא נצפו בסקר בגלל מועדי התצפיות.

 

 

 

קבוצת המינים הרגישה ביותר שאופיינה במהלך הסקר היא קבוצת המינים "חובבי-הבתה", שארבעה מהם כבר נעלמו בשנים האחרונות מהאזור, יתכן בעקבות

בניית רמת בית שמש. מרבית המינים השייכים לקבוצה זו, ובנוסף גם קבוצת העופות הדורסים, צפויים להיעלם מהשטח בעקבות כל הפרה ושינוי שלו (דוגמת בנייה אפילו על חלק מהשטח בלבד), שכן מדובר על שטח בגודל המינימאלי ביחס לדרישות האקולוגיות של המינים הללו. בנוסף, לאור הניסיון ממקומות אחרים, סביר מאוד שבנייה באזור בית נטיף תשפיע באופן שלילי על קינון מיני ציפורים מקבוצה זו בשמורות הסנסן והדולב.

 

בתצפיות נוספות נרשמו:

יונקים

צבי ארצישראלי - נצפו 10 עד 15 פרטים בתצפית, לפי הערכה חיים בשטח 20 עד 30 פרטים. הצבי הארצישראלי הוא מין הנמצא בסכנת הכחדה בארץ (שלמון 2002).

גירית, דורבן, קיפוד מצוי, שועל, תן.

זוחלים

זעמן זיתני, זעמן שחור, חנק משריץ, קמטן.

צב יבשה מצוי. מוגדר כמין בסכנת הכחדה בארץ (בוסקילה, 2002).

חומט סורי מנומר, חומט פסים, חומט גמד.

 

                                                                                      דר' יריב מליחי

1. בוסקילה, ע., 2002. פרק הזוחלים מתוך הספר האדום של החולייתנים בישראל, בעריכת דולב ופרבולצקי. הוצאת רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע.

2. מירוז, א., אלון ד., 2002. פרק העופות מתוך הספר האדום של החולייתנים בישראל, בעריכת דולב ופרבולצקי. הוצאת רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע.

3. שלמון, ב. 2002. פרק היונקים מתוך הספר האדום של החולייתנים בישראל, בעריכת דולב 5. ופרבולצקי. הוצאת רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע.